אמרו לי לא לתכנן את החיים שלי

"אין צורך לתכנן". לא תכנית קריירה. לא חיסכון. לא לימודים. לא חלום. כי כשאתה מאמין שסוף העולם מעבר לפינה, כל מי שמשקיע בחיים של היום נראה לך תמים.

מה זה עושה לאדם שאומרים לו שאין עתיד

יש משהו שקשה להסביר למי שלא היה בפנים. לא הפחידו אותי במכות. לא כלאו אותי בחדר. עשו משהו הרבה יותר שקט: שכנעו אותי שאין טעם לבנות חיים בעולם הזה, כי העולם הזה עומד להיגמר.

וכשאתה מאמין בזה באמת אתה חי בתקווה שיש בה פחד וחרדה.

למה ללמוד מקצוע, אם בעוד כמה שנים לא יהיה עולם שבו תעבוד בו? למה לחסוך כסף? למה להתרגש מדברים של "העולם הישן"? כל שעה שאתה משקיע בעצמך היא שעה שגנבת ממשהו חשוב יותר, להציל עוד אנשים לפני הסוף.

זה לא נשמע קיצוני מבפנים. זה נשמע אחראי.

וזה בדיוק הפריים שאני חוזר עליו בכל הרצאה:

כשהייתי ילד חלמתי ללמוד משחק. ידעתי שאהיה שחקן ובזה עסקתי ולכיוון הזה כיוונתי. ואז למדתי שאסור. אסור כי זה מסוכן לבריאות הרוחנית שלי. אסור כי חבל להשקיע מאמצים בשביל העולם הזה.

מה המחקר אומר, וזה לא רק התחושה שלי

אני לא רוצה לדבר רק מהבטן. למנגנון הזה יש שם, ויש לו תיעוד אקדמי בן עשרות שנים.

רוברט ג'יי ליפטון, פסיכיאטר שחקר שטיפת מוח, תיאר ב-1961 שמונה מאפיינים של קבוצות שליטה טוטליטריות. אחד מהם הוא "חלוקת הזכות להתקיים" (dispensing of existence), לקבוצה יש את הסמכות להחליט מי ראוי להתקיים ומי לא. מי שבחוץ אינו "ניצל"; הוא אבוד מראש. כשאתה ילד שגדל לתוך זה, אתה לא חווה את זה כאידיאולוגיה. אתה חווה את זה כעובדה על העולם.

ליאון פסטינגר ועמיתיו תיעדו ב-1956, בספר When Prophecy Fails, קבוצה אפוקליפטית שניבאה את סוף העולם. כשהנבואה לא התגשמה, חברי הקבוצה לא נטשו את האמונה, הם הגבירו את הגיוס. ככל שהמציאות סותרת את האמונה, כך גובר הצורך לשכנע עוד אנשים שהאמונה נכונה. זה בדיוק מה ששחזרתי בסרטון: "צריך לספר לכמה שיותר אנשים על התוכנית הנפלאה."

ויש את המחיר ארוך הטווח. בקבוצות שמרכזן באחרית הימים, השכלה גבוהה מתוארת לעיתים כבזבוז זמן "בימים האחרונים האלה". התוצאה מדידה: סקר ה-Pew משנת 2008 מצא שעדים ליהוה, הקבוצה המתועדת ביותר מהסוג הזה, נמצאים בין הרמות הנמוכות ביותר של השכלה והכנסה מבין כל הקבוצות הדתיות בארה"ב. וחרדת ה"ארמגדון" שמושתלת בילדות לא נעלמת ביציאה: יוצאים רבים מדווחים על סיוטים והתקפי חרדה סביב סוף העולם שנים אחרי שכבר לא מאמינים בו אינטלקטואלית.

זאת לא חולשה אישית. זה נזק מתוכנן, שעובד בדיוק כמו שתוכנן.

למה זה רלוונטי דווקא אליך, גם אם מעולם לא היית קרוב לקבוצה כזאת

כי האדם שיושב מולך לא יספר לך את זה. הוא בעצמו לא תמיד יודע לקרוא לזה בשם.

אם את/ה מנהל/ת:

• משאבי אנוש או רווחה תעסוקתית, העובד שלא בונה קריירה, לא מבקש קידום, לא מתכנן קדימה, ואתם מפרשים את זה כחוסר שאפתנות. לפעמים זה שריד של תפיסת עולם שבה "אין טעם לתכנן". זה לא מחוייב המציאות שהוא עצלן. אולי יש שם עוד משהו.
• בריאות הנפש, מטופל שמתאר חרדה "בלי סיבה" סביב אסון מתקרב, או חוסר יכולת להתחייב לעתיד, יכול להיות יוצא קבוצה. הקורסים האקדמיים לא מלמדים לזהות את הסימן הזה.
• חינוך וייעוץ חינוכי, נער מבריק שלא רוצה להתקדם וללמוד, שמדבר על העתיד כמשהו מופשט או מיותר: יכול להיות שאין מדובר בחוסר ביטחון. לפעמים מדובר במשפחה שמלמדת אותו שאין עתיד.
• מנהלים וקובעי מדיניות, הסימנים האלה שקופים. הם לא מתפוצצים בפגישה. הם נראים כמו "אדם שקט ולא שאפתן".

ההרצאה, מה שאני מביא לארגון

אני מציע לארגונים הרצאה של שעה-שעתיים שמחברת בין העדות האישית למחקר ולכלים מעשיים:

• איך נראית מבפנים תפיסת עולם של "אין טעם לתכנן", ולמה היא נראית כמו משהו נורמלי ולא כמו דבר קיצוני
• איך לזהות עובד, מטופל או תלמיד שנושא את הצלקת הזאת, בלי לתייג ובלי להפחיד
• למה הגישות הרגילות של "תמיכה" מחמיצות אותם והם נושרים מהטיפול
• כלים להתערבות: השיחה הראשונה, מה לומר, מה לא לומר, ולאן להפנות
• מקרים אמיתיים ועדויות, שלי, ושל אנשים אחרים שהכרתי

אני יכול להעביר את ההרצאה בעברית או באנגלית, ולהתאים אותה לקהל HR, קליני, חינוכי או ניהולי.

להזמנת הרצאה: nissimcults.com דרך הטופס, או בהודעה אליי כאן.

ואם זה לא רלוונטי אליך, תעביר את זה הלאה

אם עולה לך בראש מישהו: יועצת, מטפל, מנהלת רווחה, מורה, או הורה של נער שאתה לא בטוח מה קורה איתו, העבר את המאמר. זה לוקח 12 שניות. זה יכול להגיע למישהו שיגיד אחר כך: "זה היה הקישור שגרם לי להבין מה אני רואה."

זה לא נראה קיצוני. הכול הרגיש נורמלי. גם הרגע שבו ויתרתי על העתיד שלי בלי שאף אחד הכריח אותי.

ניסים נחום, יוצא קבוצת שליטה ומרצה לארגונים, צוטטתי כמומחה ב-Ynet (16.5.2026).

מקורות

1. Lifton, R. J. (1961). Thought Reform and the Psychology of Totalism. מודל שמונה הקריטריונים. cultrecovery101.com
2. Festinger, L., Riecken, H., Schachter, S. (1956). When Prophecy Fails. Wikipedia
3. Pew Research Center (2008). U.S. Religious Landscape Survey. jwfacts.com
4. Humanists UK (2025). Groundbreaking study exposes hidden struggles of ex-Jehovah's Witnesses. humanists.uk
5. Hassan, S. BITE Model of Authoritarian Control. freedomofmind.com
6. Ransom, H.J., Monk, R.L., Heim, D. (2022). Grieving the Living: The Social Death of Former Jehovah's Witnesses.

שאלות ותשובות